שאלות נפוצות – מקרקעין – בתים משותפים

שאלה: אני מתגוררת בבנין 6 דירות ברובע ט" (אין רישום לטאבו, קרקע שייך למנהל מקרקעין) שנבנה ע"י חברת בניה שכרגע נמצאת בתהליך פירוק. בעקבות תהליך זה קיבלתי הודעה מחברת עו"ד שעבור "רישום בית משותף " אני צריכה לשלם. יש לי כמה שאלות: 1. מה זה "רישום בית משותף" 2. האם בזמן קניה זה לא שולם? 3. למה אני צריכה רישום זה?

תשובה: רישום בית משותף הוא תהליך רצוי בגלל שבסופו כל דירה רשומה בנפרד בטאבו וקל יותר למכור אותה בבוא היום.

איני יודע מה שילמת כשרכשת – אפשר לבדוק בחוזה.

שאלה: האם בית יכול להיות רשום בפנקס בתים משותפים כאשר הוא טרם רשום בטאבו?

תשובה: לא

שאלה: בבניין שלנו 85% מהדיירים מעוניינים להוסיף מרפסות, ולכן הפרוייקט ייצא לפועל. למעשה כ-70% מהמרפסת תיבנה לדיירים שאינם מוכנים לבנות, פרט לריצוף וכד" והם יוכלו בעתיד להשלים את הבנייה בקלות ובכוחות עצמם. האם אפשר לחייב את אלה שאינם מעוניינים בתוספת להשתתף בעלות בניית השלד?

תשובה: בהחלט. יש בכך התעשרות שלא כדין.

שאלה: ברשותי דירה הרשומה אצל חברה משכנת בלבד(לא בטאבו). כעת ניתן לרשום את הדירה בטאבו. האם יש סכום מקסימלי אותו יכולה לגבות החברה המשכנת על מנת לרשום את זכותי בטאבו? האם יש זמן מקסימלי שבו עליהם לבצע את ההעברה?

תשובה: על מנת להשיב יש צורך לעיין בחוזה הרכישה.

שאלה: אנו גרים בקומה הראשונה בבניין בן שלוש קומות. קומת המרתף (אשר נמצאת מתחתינו) חורגת מגבולות הבניין וכך יוצא שמחוץ למרפסת שלנו יש מן שטח שהוא רכוש משותף של הבניין אך הגישה אליו היא רק דרך הדירה שלנו, אנו משתמשים בו אולם הוא חלק מהשטח המשותף בבניין. האם יש מניעה להציב אדניות גדולות בשטח זה? האם אנו צריכים אישור כלשהו?

תשובה: מבחינה חוקית לשימוש ברכוש משותף דרושה החלטה ברוב קולות באסיפת דיירים.

שאלה: אני בעלים של דירה בפרויקט בת"א. רכשתי את הדירה מהבעלים הקודמים ב 2001.  מאז ועד היום אני מנהל שיחות עם משרד העו"ד בנושא העברה בטאבו. עד היום דיברתי עם כ 6 עו"ד שונים (משרד גדול תחלופה גדולה) וכל אחד מהם סיפר סיפור אחר : רישום בית משותף, תסריטים שונים, מודדים וכו". שאלתי : האם יש חוק שקובע זמן העברה בטאבו ? מה יכול לעשות אדם רגיל (פנסיונר) בכדי לקבל רישום בטאבו על נכס שלו 10 שנים לאחר הרכישה?

תשובה: יש לבדוק מה בדיוק היו ההתחיבויות כלפיך לפי חוזה הרכישה ולקבוע דרך פעולה בהתאם.

שאלה: אני מעוניינת לדעת איך מתבצע הליך עברת טאבו? ואיך מחושב שכרו של העו"ד המטפל בקשה הזו? האם השכר הינו גלובאלי? או השכר נגזר משווי הנכס?

תשובה: שאלת לגבי העברה בטאבו.

העברה בטאבו יכולה להיות פעולה אחרונה מתוך פעולות רבות שמתחילות בחוזה מכר מקרקעין בין 2 צדדים ויכולה, במקרים מסוימים, להיות עצמאית, כלומר, ללא קשר לעסקת מכר מקרקעין וכמובן ששכר הטרחה אינו דומה.

שאלה: שלום מה השלבים שאני צריכה לעשות להעביר דירה על שמי?? אני התגרשתי ובהסכם הבית עובר לבעלותי איך אני מעבירה אותו בדרך הקצרה ביותר? ומה ההוצאות הכרוכות בזה?

תשובה: ההליכים לרישום העברת זכויות מכח גירושין (בהנחה שבידך פסק דין לגירושין) :

הכנת בקשה לרישום מקרקעין וחתימתה

הכנת יפוי כח וחתימתו

תשלום חובות לעיריה (ככל שישנם) ופניה לעיריה וקבלת אישורה להעברת הזכויות בטאבו

הכנת תיק להעברה לטאבו

שאלה: בבניין בו אני מתגוררת ישנן דירות גדולות ודירות קטנות ויש לכך ביטוי בחלקים ברכוש המשותף, החל מ 2.8% וכלה ב-3.7% מהרכוש המשותף. אנו עומדים להוסיף מרפסות בגודל שווה לכל הדירות הקטנו והגדולות כאחד. אם הבנתי נכון את סעיף 71ב" לחוק המקרקעין, במקרה זה נדרשים תשלומי איזון לבעלי הדירות הגדולות. אני מבקשת לדעת אם הבנתי נכון את הנאמר בחוק והאם הנאמר בו חל במקרה שלנו. להלן הציטוט: " 71ב. (א) על אף הוראות סעיף 62(א) סיפה, או סעיף 12(ב) לתקנון המצוי שבתוספת, רשאים מי שבבעלותם שלושה רבעים מהדירות ושני שלישים מהרכוש המשותף צמוד לדירותיהם, להחליט בדבר הוצאה של חלקים מסויימים מהרכוש המשותף והצמדתם לדירה פלונית, לשם בניה שמטרתה הרחבת אותה דירה, וכן להחליט בדבר חלוקת זכויות הבניה הנדרשות לצורך זה, ואולם, היה נושא ההחלטה כאמור הרחבת דירה פלונית אחת או יותר לשם בניית מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי, רשאים להחליט על כך מי שבבעלותם שישים אחוזים מהדירות.

ב) שאלה: לא תתקבל החלטה כאמור בסעיף קטן (א) אם יש בה כדי לפגוע בזכויות בניה יחסיות של כל בעל דירה להרחבה לפי סימן זה.

ג) שאלה: בעל דירה שהורחבה ייראה כמי שהסכים להרחבה דומה של כל דירה אחרת באותו בנין.

ד) שאלה: נתקבלה החלטה כאמור בסעיף קטן (א), חייב בעל דירה, שדירתו ניתנת להרחבה בשיעור יחסי העולה על חלקו ברכוש המשותף והמבקש להרחיבה, לשלם במועד החלטת ההרחבה, תשלומי איזון לבעל דירה שדירתו אינה ניתנת להרחבה או שההרחבה פחותה מחלקו היחסי ברכוש המשותף". כאמור, ההרח

תשובה: תפורסם בהמשך

שאלה: לפני כ-10שנים רכשתי דירה ראשונה בחולון ב-215000 $ דירה שניה (לצורך השקעה)רכשתי באוגוסט 2000 בסך 112000 $ השנה רכשתי דירה חדשה (תוך כוונה למכור את הראשונה ) בשווי 247000 $ והתבקשתי לשלם תוך זמן קצר סך מס רכישה בשיעור 47131 ש"ח ואכן שילמתי תאריך הרכישה של הדירה השלישית 27.2.06 ואת מס הרכישה נ"ל שילמתי מספר ימים לאחר מכן ב- 21.8.06 הצלחתי למכור את דירתי השניה בסך 200000 $ שאלתי היא האם מגיעים לי החזרי מס רכישה ? יוצא ששילמתי מס רכישה עבור דירה שלישית כשבפועל ברשותי שתי דירות בלבד יש לציין כי הייתי זקוקה לזמן סביר בכדי למכור את הדירה השניה כשבמקביל נידרשתי ע"י מס רכוש לשלם את השובר מיידית

תשובה: תפורסם בהמשך

שאלה: רכשתי בית לפני כשנה (בודד) מעמד הרישום כיום הינו הערת אזהרה הקבלן מעוניין לרשום את הבית כבית משותף עם שני הבתים שגובלים אלי ממזרח ומערב (שניהם משותפים) בחוזה המכר המקורי הקבלן התחייב לבצע הרישום של הבית שלי בנפרד ולא כבית משותף כלומר – הקבל מפר את המקורי חוזה שנחתם לשאלתי מדוע – טענו כי הסיבה היא טכנית אך לא ידעו להגיד לי מהי הרישום מתעכב זה 4 שנים מעבר ל 4 שנים שאליהן התחייב הקבלן לסיום הרישום האם קיימת מגבלה טכנית לרישום החלקה שלי בנפרד ? במידה וכן – אין לי תיק. במידה ויש כזו סיבה אני מעוניין לתבוע את הקבלן על הפרת החוזה. להלן תרשים החלקה (1340 מ"ר): בית משותף ממזרח (500מ"ר) !! בית שלי (340 מ"ר) !! בית משותף ממערב (500 מ"ר)

תשובה: תפורסם בהמשך

 שאלה: נכנסנו לדירה חדשה. אנו שומעים את פעילות השכנים שמעלינו בדירתם: עליה וירידה במדרגות הדופלקס,צעדים,תנועות בבית ביקשנו לערוך בדיקה אקוסטית שצריכה להיעשות מדירתם, והם מתנגדים. שאלותינו:האם ניתן לחייבם? האם ישנם תקדימים לכך שבית משפט אילץ את הקבלן לתקן ליקוי מסוג זה? האם כדאי להיכנס לזה מבחינה כלכלית ומשפטית?

תשובה: תפורסם בהמשך

שאלה: לאימי יש דירה שרשומה על שמה בטאבו והיא משלמת עליה משכנתא. את הדירה היא רכשה לפני שהייתה נשואה. כעבור מס" שנים היא התחתנה ומיד עברה לגור בשכירות יחד עם בן זוגה במרכז הארץ, את הדירה שלה היא כמובן השכירה. כרגע אימי רוצה למכור את הדירה שלה, ולקנות במקומה דירה אחרת במרכז הארץ ולעבור לגור בה יחד עם בן זוגה. חשוב לציין שאימי עדיין משלמת משכנתא והיא תמשיך לשלם אותה עוד מס" שנים. הבעיה נוצרת כאן: אימי רוצה להוריש לי ואך ורק לי את הדירה ביום מן הימים…כלומר, היא לא רוצה בשום מקרה שלבן זוגה תהיה הזכות להוריש את הדירה. מה עושים במקרה זה? אני לא כל כך מעוניין שהדירה תהיה על שמי כי אימי משלמת עליה משכנתא, מה גם ששמעתי שבמידה והדירה על שמי אז אני לא אהיה זכאי למשנתא כשארצה לקנות לי בית. מצד שני, אם הדירה תהיה רשומה על שמה אז נראה לי שכשהם כבר לא יהיו בין החיים אזי מגיע למשפחתו שלו גם כן חלק בדירה. יש משהו שאתם יכולים להציע בעניין? אין לי בעיה שבן זוגה יחיה עם אימי בדירה כל חייו, הבעיה היא בירושה.

תשובה: תפורסם בהמשך

שאלה: 1. אם רוצים לערוך שיפוץ בבית משותף ללא תוספות בניה או השבחת נכס ,אולם הבית שלנו הוא חלק מיחידת מקרקעין הכוללת שני בתים משותפים .האם יש צורך בהסכמת הבית השותף?. ראוי לציין שאין כיום שום קשר בין הוועדים ואפילו שטחי הגינה המשותפת מטופלים בנפרד.

2. הוועד של הבניין המשותף השכן החליט וביצע לגדום עץ דקל וושינגטון מהשטח שלכאורה נמצא מול הבית שלהם. שאלותי הן:

א. האם עץ דקל וושינגטון בין לימעלה מ- 20 שנה אינו עץ מוגן?

ב. היות והגינה היא משותפת לשני הבניינים המהווים יחידת מקרקעין אחת האם זה חוקי מצידם?

ג. האם לאור הנ"ל ניתן לתבוע את הוועד של הבניין השכן? או באופן אישי את ראש הוועד? כולל פיצוי כספי? ראוי לציין ששני העצים שהם הורידו ערכם הוא בערך 20.000 שקל. (ביחד).

תשובה: תפורסם בהמשך

שאלה: אני מתגוררת בקומה ראשונה מעל דירת גן. בעלת הדירה הקימה פרגולה בשטח 24 מטר שלא אושרה ע"י העירייה ואנו ממתינים להחלטת ועדת ערר (הפרגולה בצידה האחד הוקמה על גבי קיר המפריד בין דירת הגן הסמוכה). בנוסף הקימה הדיירת פרגולה נוספת בשטח של 14 מטר (ללא אישור או היתר) ע"י תיחום פיר בלוחות עץ צמודות וללא כל מרווח (המרפסות בבניין מדורגות). בעקבות הקמת הפרגולות חודרים חתולים למרפסת דירתי וכן לפיר שנתחם שאלותיי הן: א) מהי הדרך המהירה ביותר להגשת התנגדות לפיר שנתחם – בעירייה זה פשוט סחבת. אציין שהפיר מתמלא אבק וכאמור חתולים שורצים שם. ב) האם בנוסף להגשת התנגדותי יש באפשרותי לתבוע פיצוי על עוגמת הנפש בגין מטרד החתולים.

תשובה: תפורסם בהמשך

שאלה: הנני מתעניין ברכישת גג כדי לבנות עליו יחידת דיור בת 2 חדרים. אינני בקיא בעניין סכומי הכסף הכרוחים לכך אודה לכם במעט מידע כספי לרכישה מסוג זה ועל ההוצאות מסביב, כדי לדעת אם בכלל אני עומד בתקציב

תשובה: תפורסם בהמשך

שאלה:

הנני יוצאת עם מישהו מס" חודשים ועומדת להנשא ,אולם לאחרונה שיתף אותי בן זוגי בנכס הנמצא ברשותו ומעורר בי כמה חששות : א) הקרקע הנמצאת ברשותו הועברה בירושה לו ולאחיו ורשומה בטאבו ע"ש שניהם ( אציין שאחיו נשוי ואב לשלושה) ב) הנ"ל בנו בית אחד בעל שתי כניסות שונות כדי לחסוך את עלות הפרצלציה : אחיו בנה 160 מטר והוא בנה 80 מטר – לשם כך נלקחה משכנתא של 210,000 $ כאשר עליה רשומים שני האחים ואשת האח , אולם מאחר והאח בנה יותר בן זוגי משלם כל חודש רק שליש כ- 2200 ש"ח ואחיו כפול *) שאלתי – אם אני עומדת להנשא לבחור מה עליי לעשות שכן יש לנו לשלם משכנתא עוד 24 שנה , כסף היוצא מהקופה המשותפת של שנינו , אך , למעשה , לא רשום על שמי ???

תשובה: תפורסם בהמשך

שאלה: אני מתגוררת בבניין רב-דירות (220 דירות) ומשלמת דמי אחזקה לחברת אחזקה. בבניין יש ועד (שנבחר כבר לפני כמה שנים. לא נערכו בחירות מזה זמן). על גג הבניין יש אנטנת טלוויזיה מרכזית, המשמשת את הדיירים שאינם מחוברים לכבלים. נמסר לי כי בישיבת הוועד הקרובה, הוועד עומד להחליט על הסרת האנטנה המרכזית, ושכל הדיירים יחוייבו להתחבר לכבלים באופן פרטי. זאת מהסיבה שמדי פעם צריך לקרוא לטכנאי, "וזה עולה הרבה כסף". אבל אני משלמת דמי אחזקה לא מעטים, הכוללים את אחזקת הרכוש המשותף, כולל האנטנות. אני קראתי פעם שעפ"י החוק – גם אם יש רק דייר אחד המשתמש באנטנה המרכזית, הבניין חייב לספק לו שירות זה. האם זה נכון? ומהו חוק זה? האם הוועד יכול בכלל לקבל החלטות על דעת עצמו? שאלה נוספת: לפני כמה שנים הוועד החליט על דעת עצמו שכל דייר בבניין העורך שיפוץ דירה צריך לשלם סכום מסויים לוועד. למשל: החלפת רצפה – 100 דולר, וכו". על פי ידיעתי, היו כאן דיירים ששילמו, ואפילו לא קיבלו קבלה. לאף אחד אין מושג על מה התשלום הזה בכלל. הרי הוועד לא מספק שום שירות עבור שיפוץ פרטי. ובכלל, יש בבניין חברת אחזקה, הגובה כסף עבור כל אחזקת הבניין, כולל אחזקת המעליות, ניקיון, שוער וכו". הוועד טוען שהוא "פשוט צריך כסף". ההחלטה הזו כלל לא הובאה לדיון בשום אסיפת דיירים. זה נראה לי כמו לשלם על אוויר. האם יש חוקיות משפטית לדבר כזה? בנוסף, בחוזה שחתם כל בעל דירה עם חברת האחזקה (עם קניית הדירה) יש סעיף, בו מתחייבת חברת האחזקה למסור לכל בעל דירה אחת לשנה דו"ח הוצאות והכנסות חתום על ידי רואה חשבון. אף דייר לא קיבל מעולם דו"ח זה. אני פניתי פעמים רבות למנהל האחזקה וביקשתי דו"ח זה, אך הוא מסרב בתוקף למסור לי אותו, ו"מנפנף" אותי בתירוצים שונים, כגון – "אין לי כסף לצילומים" וכו". גם פניתי לוועד, אך הם טענו שאין חובה לתת לדיירים נייר זה. אבל זה הרי רשום בחוזה חתום!! מה לעשות?

תשובה: תפורסם בהמשך

שאלה: בבניין ישנה דירה מושכרת בעל הדירה לא מוכן להשתתף בהוצאת הבניין לפני 4 חודשים ביצענו זיפות על גג הבניין (דירתו בקומה האחרונה) וביקשנו ממנו לשלם לנו את חלקו ע"ס 400 ש"ח הוא טען כי באם נמציא לו קבלה הוא מיד יעביר לנו את הכסף. לאחר סיום העבודה ותשלום על ביצוע העבודה נמסר לנו קבלה(אנו השכנים שילמנו את חלקו) ומאז ועד היום לאחר הבטחות רבות בעל הדירה לא עונה לנו לטלפונים ואף מנתק לנו את הטלפון בפרצוף (שוטר במדינת ישראל) כמו כן, הבניין זקוק לשיפוץ דחוף רצפה שבורה קירות סדוקים ומקולפים תאי דואר שוברים צינורות מים דולפים וכו" אנו רוצים לשפץ את הבניין אך שאר הדיירים לא מעוניינים עד שהנ"ל לא ישלם את חובו וישתתף בשיפוץ וזה הגיוני. שאלתי מה ניתן לעשות במצב כזה ?

תשובה: תפורסם בהמשך

שאלה: שלומות בשנת 1997 רכשתי דירה על מגרש בו אושרה בניה ל-2 בלוקים,לאחר גמר הבניה ניהל הקבלן עם עורך דינו מאבק נגד עירית נהריה על מנת לבנות עוד בלוק על השטח – לבסוף זכה ובנה בלוק נוסף. בכל מהלך השנים עוכב נושא רישום הבית בטאבו ופעילות רישום כבית משותף – להתרשמותי – בכוונה על מנת להמתין לבלוק החדש. במהלך חתימת החוזה בשנת 1997 שולמו לעוה"ד סכומים עבור רישום הערות אזהרה,רישום הבית כבית משותף,רישום הדירה בלשכת המקרקעין ושכ"ט עבור ביצוע הפעולות (כל זאת תחת הערה "ההוצאות תקבענה בהתאם לשעורן בעת הרישום:. נכון להיום,לאחר גמר הבניה של הבלוק השלישי – פונה עוה"ד ומבקש סכום נוסף לצורך הכנת תשריט רישום בית משותף. שאלותי: 1.בשנת 1997,בקבלת אישורים מעירית נהריה – האם התשריט דאז אינו תשריט קביל לביצוע רישום בית משותף שלי? 2.האם עומדת לזכותו של עוה"ד לבקש ממני סכום נוסף עבור "עדכון"תשריט (עקב הצטרפות הבלוק השלישי למגרש)? 3.האם מותר לעו"ד למשוך ההליך כרצונו (להחזיק מהלכים אלה כאיום)?

תשובה: תפורסם בהמשך

שאלה: א. האם בבניין משותף עם 32 דיירים, יכול דייר שהשכיר דירה לפתוח פעוטון בדירה המושכרת – מבלי שנתקבלה לכך הסמכה מצד דיירי הבית? למרות שעל פניו לא נגרם נזק לרכוש המשותף.(אולי רעש ולכלוך.) ומה אומר החוק לגבי בעל הדירה שמבחינתו מקבל דמי השכירות והרבה לא אכפת לו. פנינו לאגודה לתרבות הדיור – שטענה שזה לא מעניניה לעיריה – רישוי עסקים – מסבתר שלא נדרש ב. באם קיים בבניין "תקנון מוסכם" האם נתן לשדרג אותו מבחינת מגבלות וסעיפים חדשים המותאים לצרכים דהיום? ג. במידה ואין תקנון מוסכם – מה עלינו לעשות כדי שהבית המשותף יתנהל על פי תקנון המסדיר זכויות וחובות לדיירי הבית ולאו דווקא רק ברכוש המשותף.

תשובה: תפורסם בהמשך

שאלה: מזה שנים דיירי הבניין בקומות הרלוונטיות למעלית (3,4,5) בו אני גרה מסוכסכים ולא מגיעים להחלטה משותפת בהתקנת המעלית. אני בעלת דירה יחסית חדשה בבניין. כדי לאחד את הדיירים השקעתי מאמץ גדול ובכל זאת בסוף התהליך התברר שקיים חוסר ושתי בעלות הדירות לא מוכנות לשלם על התקנת המעלית. אחת לא מתנגדת להתקנת המעלית וחתמה על טופס הסכמה ואחת כן מתנגדת ולא חתמה על טופס הסכמה, אבל שתיהן לא מוכנות לשלם מסיבות שלהן. אחת – כי עומדת למכור את דירתה, זאת שלא התנגדה למעלית, שנייה – כי הראשונה לא משלמת. אני החלטתי לשלם את חלקן של כל אחת כדי להבטיח את יישום ההתקנה. אחת הדיירות מתגוררת ממול בקומתי שלי – קומה 3, שנייה בקומה 4 (הבית הוא בן 5 קומות). מהו מנגנון הגנתי משפטי, אם קיים, שאני אמורה ליצור כדי למנוע בעתיד אפשרות עגומה של דרישת השימוש שלהן במעלית בלי לשלם לי? האם הם או בעלי דירה אחרים, אם יימכרו שתי הדירות או אחת מהן רשאים לקבל זכויות השימוש במעלית ללא החזרת כספים שאני מתכוונת להשקיע במקומם? או עצם הדבר שאני זאת ששילמתי את חלקם אני רשאית לזכויות במעלית? האם קיימים תקדימים? איזה מסמך עלי לערוך, איזו ניירת לשמור? מה עושים?

תשובה: תפורסם בהמשך

שאלה: גר בקומה שניה עם גינה אחורית מעלי בקומה ג" גר שכן נוסף עם גינה . במהלך בנית הבנין הוספתי ע"י הקבלן תוספת למטבח ע"ח שטח הגינה ס"ה התוספת לתוך שטח הגינה 1 מטר על 1.80 מטר בעלות של 7000$ ששולמו לקבלן . מעל תוספת זו פנימה נמצאים מסתורי הכביסה ומזגנים של כל דיירי הבנין . הדייר שמעלי שגם ברשותו נמצאת גינה כאמור שמח לראות את הבליטהשל 1+1.80 והניח עליה את המזגנים ואח"כ גם ארון כתר עם כלי עבודה תוך שהוא פורץ פתח במעקה שלו ע"מ לעבור "למיני מחסן החדש " שמסכן את משפחתי מאחר ולתוספת זו הרי אין מעקה בקשתי לדעת : 1. האם כל תוספת ולא משנה הגודל ואו המיקום מקנה זכות לדייר מעלי לבנות ואו להשתמש גם אם בניה בפועל שם אינה באה בחשבון בשל הגול המזערי של התוספת והחשיפה לגינה שלי או של דייר אחר. 2. האם במידה והוכן מקום ע"י הקבלן למזגנים האם יכול דייר להעמיד מזגנים במקום אחר ( בצד האחורי של הבנין)

תשובה: תפורסם בהמשך

שאלה: יש בחלקי דירה משותפת עם שני אחיי שקיבלנו מירושה חשבתי לגשת לבית משפט ולתבוע פירוק שותפות אך אינני מבינה את נושא המכירה ע"י ביהמ"ש, האם ביהמ"ש רשאי למכור בעצם בכל מחיר שהוא חושב לנכון וכאשר יש קונה הוא בעצם מחייב גם אותי למכור במחיר שכנראה הוא נמוך מראש, אבל מבטיח לי מכירה ?(זה בעצם העניין עדיף איזה שהוא סכום קטן ביד מאשר הרבה על הנייר? ) יש ברצוני לציין שיש גם עיקול על החלק של אחי האם דבר זה מהווה בעיה בהגשת בקשה לפירוק בביהמ"ש כי אני לא בטוחה שאחי מעונין במכירה שכזאת ושאלה אחרונה לערכתך כמה זמן יכול לקחת תהליך שכזה שנה?שנתיים? חמש?

תשובה: תפורסם בהמשך

שאלה: אני מתגורר בקומה רביעית של בניין מגורים משותף. מתחתי גר השכן שביצע לאחרונה עבודות של "תוספת דירה". במסגרת התוספת הוסיף השכן שני חדרים מצידו של הבנין, באופן כזה – שהגג של התוספת מתחבר עם רצפת הבית שלי (המרפסת ליתר דיוק). מאחר וברצוני היה לצאת ולהשתמש בגג התוספת של השכן – כהמשך למרפסת שלי הקיימת, השתתפתי בהוצאות הבניה של השכן ושילמתי לו חלק מהן. אלא, שכאשר שברתי את הקיר של המרפסת על מנת לצאת לתוספת הבניה של השכן, התברר שהוא הגביה את התקרה בשני החדרים הללו (שהוסיף) מעבר למפלס רצפת הבית שלי. לפיכך נאלצתי לבנות בתוך ביתי (בתוך המרפסת הישנה) מדרגות המובילות אל השטח החדש שהרחיב השכן. השאלה היא: האם מעשיו של השכן מוגדרים כ"נזק ממון", ואם כן כיצד אני יכול לתבוע את זה?

תשובה: תפורסם בהמשך

שאלה: שטח המגרש הינו 795 מטר עירית הרצליה מאפשרת לבנות 25% מכלל השטח דהיינו 397.50 מטר שני דיירים באגף המזרחי הרחיבו את דירתם בשיעור של 25% מעבר לחלקם ברכוש המשותף. אנו לא חתמנו להם על הבקשה להיתר , גם לא נתבקשנו לחתום. הדיירת שמעלינו קנתה אף היא 17/88 חלקים ברכוש המשותף ורוצה היא להרחיב את דירתה נותרו בסה"כ 50% זכויות בנייה כשלנו 42% ברכוש המשותף. אין הצמדות בטאבו לאף דייר. אנו עושים שימוש בחצר המערבי מאז רכישת הדירה. האם הרשות המקומית במקרה שלנו עירית הרצליה יכולה למנוע מאתנו הרחבת הדירה בשיעור חלקנו ברכוש המשותף

תשובה: תפורסם בהמשך

שאלה: קניתי דירה חדשה מהקבלן לפני כמה שנים , קבלתי מכתב מהקבלן לשלם תשלום של יותר מ אלף שקל עבור רישום בטאבו, על פי מה נקבע הסכום ? קבלן גם טוען שדירה כבר רשומה ב מנהל, מה זה אומר ? מה הבדל בין רישום בטאבו ו במנהל, האם אפשר למכור דירה אשר לא רשומה בטאבו אלא רק מנהל ?

תשובה: תפורסם בהמשך

שאלה: שלום ברצוני לברר מהי הדרך הנכונה והקלה לעיון בפנקס הבתים המשותפים כדי לברר לגבי הצמדות רכוש משותף? תודה

תשובה: נסח טאבו ניתן לשלוף באינטרנטhttp://ecom.gov.il/Counter/alternative/tabuNesach/Homepage.aspx?counter=10&catalog=1&category=tabuNesach&language=he

 עיוןן בתשריט הבית המשותף ניתן לבצע בטאבו

שאלה:האם קיים איזשהוא חומר כתוב, ספר המפרט/דן בעניין דמי מפתח?

תשובה: קיים ספר של דוד בר אופיר

שאלה: שלום רב, אני גר בבניין משותף ובו 16 דיירים. בשנת 1990 הוקמה בבניין מעלית. התנאי היה מצד שני דיירים דתיים שהמעלית לא תעבוד בשבת כלל. עקב התנאי הוחתמו כל הדיירים על מסמך שאומר שהמעלית לא תעבוד בשבת. היום לאחר 18 שנים,חלק מהדיירים עזבו,הגיעו חדשים וחלק נפטרו. היום ישנו רוב מוחלט של 80% מהדיירים שרוצים להפעיל את המעלית. שאלתי, האם החוזה שנחתם לפני 18 שנים יש לו תוקף? ואם כן,האם אפשר לעקוף אותו ע"י רוב מסויים. תודה מראש.

תשובה: יש לבחון אפשרות תיקון תקנון הבית המשותף. הרוב הדרוש הוא "רוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם".

 

שאלה: אימי גרה בבית משותף של 34 דיירים. ועד הבית גובה תשלום של 75 ש"ח לחודש. לאחר הידרדרות במצבה הבריאותי עברה אימי להתגורר בבית סיעודי. רוב נטל התשלום לבית הסיעודי חל עלינו , ילדיה. מזה כשנתיים בית אימי אינו מאוכלס (זו הבטחתנו לאימי). באנו בבקשה לועד הבית להתחשב במצבה של אימי ולפטור אותנו, או לחילופין להעניק לנו הנחה בזמן שביתה של אימי ריק ואין איש מתגורר בו וכמובן שאינה מקבלת כל שירותים בתקופת היעדרותה. ועד הבית מסרב בטענה שאין החוק מאפשר לו זאת וכי אין לו כל סמכות להעניק הנחות או פטור בשום מקרה. נא דעתך.

תשובה: עקרונית אכן אין קשר בין חובת התשלום לבין השאלה האם הנכס מאויש.

 

שאלה: הינני מתגורר בבית משותפים לא חדש בעל 4 קומות בקומה השלישית. דייר מקומה הרביעית עשה שיפוץ בגג מעל דירתו בלבד ועכשיו דורשת ממני השתתפות כספית בשיפוץ שנעשה לפי קבלה שקיבל עבור השיפוץ. לפני השפוץ לא היתה אסיפת דיירי הבניין בנושא הנ"ל ולא נדרשה הסכמה כוללת של הדיירים ושלי בפרט ולכן אין שום כתב הסכמה להשתתפות כספית של הדיירים. נשאלת השאלה: האם יש זכות לדייר שעשה את השיפוץ לדרוש ממני תשלום עבור השיפוץ? ובנוסף איזה נימוקים וזכויות יש לי בשביל לסרב לו לשלם? 

תשובה: אין תשובה אחת. הכל תלוי בנסיבות העני

שאלה:  לפני שרכשתי את הדירה בעלים קודמים או הקבלן מכרו חלק מהדירה לדירה סמוכה, שטח הדירה שלי קטן ושטח הדירה הסמוכה גדל. לא נעשו שינויים בטאבו. אני משלמת מסי עיריה וועד בית לפי שטח דירה גדול משטח הדירה שברשותי. כיצד אפשר לשנות את הרישום בטאבו? הדבר התגלה לי שנים רבות אחרי שרכשתי את הדירה כיוון שועד הבית נערך לעריכת שיפוץ הבינין ולהפתעתי גיליתי ששטח דירתי שווה לדירות גדולות יותר. תודה על תשובתך.

תשובה: ניתן לעתור בבקשה לתיקון צו בית משותף בפני המפקח על רישום בתים משותפים.

 שאלה: הינני מתגורר בבית משותפים לא חדש בעל 4 קומות בקומה השלישית. דייר מקומה הרביעית עשה שיפוץ בגג מעל דירתו בלבד ועכשיו דורשת ממני השתתפות כספית בשיפוץ שנעשה לפי קבלה שקיבל עבור השיפוץ. לפני השפוץ לא היתה אסיפת דיירי הבניין בנושא הנ"ל ולא נדרשה הסכמה כוללת של הדיירים ושלי בפרט ולכן אין שום כתב הסכמה להשתתפות כספית של הדיירים. נשאלת השאלה: האם יש זכות לדייר שעשה את השיפוץ לדרוש ממני תשלום עבור השיפוץ? ובנוסף איזה נימוקים וזכויות יש לי בשביל לסרב לו לשלם? בתודה מראש.

תשובה: הכל תלוי במקרה הספציפי.

שאלה:  בבעלותי דירה בבית משותף  אתמול קיבלתי מכתב שהוגשה בקשה לועדה לתכנון ובניה  מאחד הדיירים בקומה האחרונה המבקש לבנות על הגג דירת 2 חדרים ואת מהות החריגה 2 מטר צידי. עוד כתוב כי אם ברצוני להתנגד עליי לפנות לועדה בתוך 15 ימים. אודה לך על קבלת התשובות לשאלות הבאות: 1. כדייר בבניין (לא בקומה אחרונה) האם יש לי זכויות עקיפות בגג? האם הוא נחשב רכוש משותף? או בקיצור האם כתוצאה מהבניה מגיע לי כדייר כספים בגין עליית ערך דירת המבקש? 2. מאיזה סיבות החוק מאפשר לי להביע התנגדות: שינוי מהותי בבניין? החריגה עצמה?

תשובה: עקרונית לכל דייר יש חלק יחסי באחוזי הבניה אלא אם נקבע אחרת בתקנון או במסמך חוקי אחר. לכן יש לבדוק אפשרות שמגיע לך פיצוי כספי. העילות להתנגדות תלויות במקרה הספציפי (נימוקים אסתטיים, הפרעה לאור שמש, למעבר רוח ועוד ועוד) וכמובן שהחריגה מהווה חלק מהענין.

 

שאלה: השאלה הנשאלת האם ניתן לחייב אותי כבעל דירת שלושה חדרים לשלם מיסי ועד בצורה שווה כמו שאר הדירות בגלל שיש תקנון הבית כשרכשנו את הבית ששם מצויין שתשלומי מיסי הועד יהיו שווים, או לפי שטח הבית?תודה.

תשובה: התקנון הוא הקובע.

 

שאלה:  שלום וערב טוב. השאלה מתייחסת לבניינים רבי קומות אשר מקושרים ביניהם במערכות המרובות (גנרטור,משאבות מים וכו), חניון משותף הכוללל מחסני דיירים , שפ"פ. ישנה מחלוקת הנובעת סביב חלוקת התשלום של הרכוש המשותף, חשמל ותחזוקה שוטפת של המערכות. קראתי שלפי תקנון הבית המשותף כי כל דייר ישלם סכום יחסי לשטח דירתו מול השטח המשותף בבניין, כאשר החוק אומר שניתן לשנות את התקנון אך נדרש רוב של בעלי דירות ששטחם לפחות2/3 משטח הדירות במתחם. האם תקנון הבית המשותף – הינו תקנון שרשום כברירת מחדל ? האם ניתן לשנותו ע"י החלטה משותפת של נציגי ועדי הבניינים , כפי שמתבצע בישיבת דיירים? אודה לתשובתך המהירה. 

תשובה: תפורסם בהמשך.

שאלה: אני גר בבית משותף המכיל 4 דירות גן ועוד 4 דירות גג. כל דירה הינה דופלקס של 2 קומות. אני גר בדירת גג. השכן שלי מתחתי בעל דירת הגן מגדל עצי דקל בעלי גובה ונפח גדולים מאוד. סה"כ החצר שלו די קטנה כך שהעצים הנ"ל גדלים בכל שנה עוד ועוד ונכון לעכשיו הם מכסים את כל חזית הבית שלי.ענפי העץ נמצאים בערך 1-2 מטר מחלון החזית שלי. הדבר גורם למספר בעיות לי ולשכנים : 1. העצים מכסים את חזית הבית וגורמים להחשכת הסלון. 2. הם מביאים המוני להקות צפורים ויונים שמטנפים את כל המרפסות ואדני החלונות. 3. הם מביאים הרבה יתושים וברחשים ולכן כל פתיחת חלון מלווה בכניסה שלהם לבית. השאלה שלי : מה אומר החוק והאם יש תקן בנושא. וגם האם יש לי סיכוי בבית משפט לאלץ את השכנים להוריד או לגזום את העצים בצורה מסיבית. 

תשובה: יש עילה של מטרד ליחיד או לציבור וניתן להפעילה.

שאלה: לגבי ניתוק מהסקה של מים חמים. אנו גרים בבנין בן 35 שנה מאז יש בבנין מתקן הסקה למים חמים בלבד . מזה כחודש יש חילוקי דעות לגבי המשך הפעלתו. יש מספר דיירים שרוצים להתנתק ומתנים זאת בכך שלא משלמים ועד בית וגם אין נציגות ועד בגלל הענין. כבר כ-5 ימים היינו ללא מים חמים בסוף החליטו הדיירים לגבות כסף לחודש ובינתיים להתחיל בהכנת הדודים . אני אישית רוצה חימום ע"י סולר וחושבת שהענין לא רלוונטי כרגע בגלל החורף ונדחה אותו לקיץ כמובן שישי התנגדות כלפי. נוסיף ונאמר שיש בגג מחסן ששייך לקבלן הבני, ויש בו אחסנה של דברים, ששיכים לי ולעוד דיירים.כמו סוכות שאנו בונים על הגג ולאחר מכן מאחסנים שם. יש לציין שאני משתמשת במחסן הנ"ל כבר 15 שנה אף אחד לא דואג למחסן חוץ ממני. אפילו כשביקשתי מהועד לשלם עבור הוצאות ניקיון יונים מתות וגם לרשת חלון שם, הם התנגדו בטוענה שבמחסן יש דברים שלי, וזה לא באחריות הועד !כרגע הם רוצים שאני אפנה את המקום בכדי שהם יוכלו לחפור ולהעביר את הצנרת של הדודים דרכו . אני שוב מציינת המקום לא שייך לרכוש המשותף. אבקש לדעת מה אומר החוק לגבי ענין הניתוק מההסקה וגם בענין המחסן שבגג? אבקש תשובה מהירה הענין דחוף מאוד. בתודה מראש על תשובתך.

תשובה: מצ"ב הסעיף הרלבנטי :

59ב.   (א)  בעל דירה רשאי להינתק על חשבונו מהמערכת המרכזית לחימום מים או להסקה (להלן –  המערכת המרכזית), ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים, ובלבד שאם המערכת המרכזית משולבת לחימום מים ולהסקה לא יהיה רשאי להינתק מאחד מהם בלבד; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראת סעיף 2 לתקנון המצוי שבתוספת לחוק.

           (ב)  שר האנרגיה והתשתית יקבע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מהי הינתקות לענין סעיף זה, מה התנאים המאפשרים הינתקות ובאילו תנאים היא תבוצע.

           (ג)   הינתקות כאמור בסעיף קטן (א) לא תגרע מזכויותיו של בעל הדירה במערכת המרכזית שניתק ממנה, ולא תפטור אותו מהחובה לשאת בהוצאות הדרושות להחזקתה התקינה.

           (ד)  שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתית ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בענין תשלום הוצאות כאמור בסעיף קטן (ג) שישלם בעל הדירה שניתק מהמערכת המרכזית, וכן בענין חלקו בהוצאות השוטפות להפעלת המערכת המרכזית, בהביאו בחשבון את שיעור הגידול בהוצאות אלה שנגרם לדיירים האחרים, כתוצאה מההינתקות.

שאלה: איפה ניתן למצוא עותק של תקנון הבית המשותף הספציפי שלי?

שאלה: שלום רב, אני גרה בבניין משותף. יש לי מרפסת גג שרשומה על שמי בטאבו. האם הקירות החיצוניים של המרפסת שייכים לרכוש המשותף? כרגע יש צורך לשפץ אותם, ולכן נשאלת השאלה אם העלות של השיפוץ היא באחריותי בלבד. אודה לך על תשובתך.

תשובה:  על פי רוב התשובה חיובית.

שאלה: אני גרה בבנין בן 9 דירות, שדירתי היא הקטנה ביותר בבניין. לפני כ- 10 שנים שנכנסנו לדירה, הבנין היה חדש והיה צורך לסדר את הבנין ואז הסכמתי לשלם ועד בית כמו כל הדיירים. היום, כאשר ועד הבית מעביר את הכספים השוטפים לשיפוץ הבנין בהתאם להחלטתם אין אני מעוניינת לשלם כמו כולם אלא לפי גודל הדירה. ביקשתי שנהיה חברים בתרבות הדיור, אך יש התנגדות היות והם חושבים שרק אם נהיה חברים בתרבות הדיור יחויבו לקבל את השגתי לתשלום לפי גודל הדירה. אבקש לדעת אם יש בזכותי לשנות את התשלום לפי גודל דירה, והיכן זה נמצא בחוק (חיפשתי אך לא מצאתי) או האם ועד הבית צודק ואני צריכה לשלם כמו כולם. שאלה נוספת היא האם שיפוץ הבית צריך להיות לפי גודל דירה או סכום אחיד לכל הדירות. עלי לציין כי דירתי היא 73 מטר ושאר הדירות הם בין 108 ל- 120 מטר. תודה מראש!

תשובה: על פי רוב לפי גודל הדירה.

שאלה: בבניין בו אני מתגוררת תתאפשר הרחבה (תוספת חדר) עבור כל הדירות אשר אינן בקומת הקרקע וזאת מתוקף החלטת ועדה מחוזית לתת תוקף לתב"ע אשר יאפשר הרחבה זו . אני דיירת בקומת הקרקע. הבניין רשום בלשכת המקרקעין כבית משותף, ומפוריטים גם החלק היחסי של כל דייר בבית המשותף. להבנתי, במצב זה מגיע לדיירי קומת הקרקע תשלומי איזון ואכן דיירי הקומות מעל מעוניינים לבצע את ההרחבה ולהגיע להסכם עם דיירי קומת הקרקע בדבר תשלומי האיזון. שאלתי היא: מתי מבוצעים תשלומי האיזון? האם צריכים להיות חלק מהמסמכים בהיתרי הבניה. או רק בזמן הרישום בטאבו? באיזה שלב יש לערב עורך דין על מנת שתהיה הסכמה בכתב – גם לשינוי זכויות בטאבו. ועל איזה מסמכים צריכים שאר הדיירים לחתום על מנת שנושא זה לא ינתן לפרשנויות בבא זמן ביצוע ההרחבה?

תשובה: יש לערב עו"ד כעת לשם עריכת הסכם בין הדיירים לרבות לעניין תשלומי האיזון. מועד התשלום ייקבע בהסכמה (בדרך כלל מיד לאחר קבלת היתר הבניה).

שאלה: שלום יש לי שאלה האם וועד הבית המשותף בו אני גר יכול לגבות ממני כסף במסגרת ועד הבית גם בעבור החניה שלי והמחסן שלי? אם כן מכח איזה סעיף בחוק או בתקנות אודה מאוד על תשובה, בתודה מראש.

תשובה: ועד הבית אמור לגבות בגין שטחים משותפים ולא בגין שטחים פרטיים.

שאלה: שלום רב, האם החתמת דיירים על אישור בניה על גג משותף שנעשתה בנוכחות איש וועד אך לאחר מכן התברר שכל הנושא המשפטי לא נבדק עד הסוף ולא טופל תקפה? האם חייבים 100% חתימות מבעלי הדירות או שניתן להסתפק ב75% מחתימות הדיירים? 

תשובה: על פי רוב חתימת 75% מהדיירים מספקת.

שאלה: אני גרה בבניין משותף של 4 דיירים. רכשתי את דירתי (4 חדרים) אשר לה צמודים 37/88 חלקים ברכוש המשותף(חלק זה מופיע ב

שאלה: אני משמש כחבר ועד הבית הוחלט לפני חודשים מספר שאנו משפצים את המעלית. הסיבות: 1. ריצפת תא המעלית חלודה ( חייבים להחליך) הביטוח לא כולל נזקי חלודה 2. המעלית בת 30 עם פיקוד מיושן, העצירות ליד הקומות לא מדויקות, סובלת מתקלות תקופות הדלתות סרוטות ועוד נזקים נוספים מסיבות של זיקנה ושימוש רב. אנו 12 משפחות בכל כניסה ( 2 כניסות עם שתי מעליות וועד בית אחד) 23 דיירים מסכימים לשיפוץ המעליות ( בטיחות + שיפור ) משפחה אחת מתנגדת ( מקבלת רק את נושא הבטיחות – קרי תיקון התא ולא החלפתו ) בתרבות הדיור נאמר להם שחייבים לשלם מה באפשרותינו לעשות אם הם מסרבים לשלם????? בתודה מראש.

תשובה:

ניתן להגיש תביעה למפקח על רישום המקרקעין.

נסח הטאבו ,כמו כן בחוזה הרכישה שלי. שלושת הדיירים הנוספים רכשו כ"א 17/88 (כך שיש השלמה ל-100% ). 1. למרות שדירתי הורחבה (ע"י הבעלים דאז) בשנת 1979 אם כי לא להרחבה מקסימלית,האם אני זכאית להרחיב את דירתי בשיעור של 42% שהנם נגזרת של חלקי ברכוש המשותף. 

תשובה: על מנת לתת תשובה הולמת יש לבחון את האמור בתקנון הבית המשותשלום לועד בית לפי גודל הדירה.

שאלה: הנני בועד ורציתי לשאול-הדירים 21 במספר הם בעלי זכויות חכירה בדירות-עד לפני מס חודשים כל דירה שלמה 250 שח לחודש כולן אןתן סכום- פנה 1 הדירים בעל דירה קטנה יש–גדלים שונים וטען שהחוק מחייב אותו לפי גודל הדירה ואינו חייב לשלם כמו הפנטהוז לדוגמא בבנין גר גם עו"ד שאמר בגדול -בגלל שהבנין המשותף לא רשום[ אני חושבת ]בטאבו אין אפשרות להחליט משהו -כי ממלא הדבר שירשם בטאבו יכול להשתנות ,בגדול לא הבנתי כל כך, ואתה בטח מבין למה התכוון המשורר-כמו כן נאמר שגודל הדירה זה קירות פנימיים לא כולל בלה בלה בלה-שאלתי היות ואנחנו בבעיה האם צרכים —1-האם החוק נכון ומה משמעותו 2-האם דרוש להביא מודד שיעלה כסף שימדוד דירה דירה מכיוון שחשבונות העיריה והמ"ר שלפיו אנחנו משלמים כוללים קירות חיצוניים ממד וכו אודה לך על תשובה ובמידה ואתה נותן יעוץ בתשלום כמה יעלה לועד להביא אותך לישיבת דירים על מנת לפתור סוגיה זו בברכה .

תשובה: תפורסם בהמשך.

שאלה: שלום רב אנו דיירים בבניין משותף וגרים מקומה אחרונה מתחת לגג הבוער. על הגג יש יריעות בטומניות ללא בידוד כלשהו נגד החום. פנינו לדיירים לגבי הלבנה אקרילית והם אמרו כי לא מחובתם להשתתף בטיפול. רציתי לדעת מה החוק אומר לגבי טיפול בגג במקרה כזה. הם טענו שהם מוכנים רק לזיפות (כי כך כתוב שמחייב אותם) אך למעשה על יריעות ביטומניות לא עושים זיפות אלא הלבנה אקרילית. אודה לכם מאוד אם תחזרו אלי.

שאלה: דירה נקנתה ע"י הורי ב-1952 בדמי מפתח ). לאחר פטירתו של אבי אימי נענתה למבצע ושילמה 1500 ש"ח ונאמר לה שתוך 3 חודשים נקבל שמאות והדירה תעבור על שמה . מאז ועד היום קיימת סחבת גדולה בנושא . השמאי עדיין לא הגיע . המודד ביצע מס" פעמים מדידות הם לא מצאו חן בעני עמידר וחזרו וביצעו אותם שוב וכך במשך שנה לא התקדמנו בנושא . וכנראה שאינם מעוניים למכור אך לא אומרים זאת מפורשות . לאחרונה העלו טענה מוזרה שעמידר מכרה לפני כ15 שנים 2 מטר מהחלקה עליה יושב הבית (הבית "יושב על מס" חלקות ) . לצד ג" . מבלי שנדע . לדעתי מישהו ביצע טעות חמורה ולכן יתכן שלא יוכלו למכור לנו את הנכס .ולהעבירו לבעלותנו . שאלתי האם ניתן לתבוע את עמידר על רשלנות ותשלום פיצויים . האם ניתן לחייבם למצוא פתרון יצירתי ולמכור לנו את הנכס כפי תנאי המבצע שפירסמו . מה הסעדים והחוקים העומדים לרשותנו . יתכן גן שכל העניין מפוברג ויש להם רק טעות ברישומים . לטענתם אינם יכולים לאתר את בעל החלקה שמכרו לו כ-2 מטר מהדירה שלנו . נא התייחסותך בדחיפות בתודנ מראש משה ו אליי עם תשובה בכתב כדי שאוכל להראות זאת לשכנים. 

תשובה: תפורסם בהמשך.

שאלה: שלום האם ניתן לחייב את כל דיירי הבית המשותף בתשלום אחזקת שומר בלובי או בתשלום רכישת שער ברזל לחניה בהסכמת שני שלישים של הדיירים בלבד . מה קורה עם אותם בעלי נכס שאינם מתגוררים בבית ואינם שותפים לאסיפות הדיירים? תודה ויום נעים.

תשובה: באופן עקרוני לא ניתן לחייב דיירים לשלם בגין שיפורים ושדרוגים של המבנה לעומת מצבו עם הקמתו.

 אין זה משנה אם בעל נכס מתגורר בו אם לאו.

שאלה: . הגג של הבניין ישן, ולפני שנתיים היתה המלצה של מהנדס להחליף את הרעפים. המעוניינת העיקרית היא השכנה שגרה מתחת לגג באחת הדירות, ואכן באחד החדרים יש בעיה נראית לעין. יחד עם זאת לא נתקבלה החלטה בעניין עד כה, אבל יתכן שתתכנס אסיפת דיירים בקרוב. שאלתי: בשביל שלהחלטה יהיה תוקף מחייב, כמה שכנים צריכים להסכים? (באגודת תרבות הדיור אמרו שאפילו אם מדובר בעניין בטיחותי צריך הסכמה של 51%, ואילו עבור שיפור איכות חיים צריך הסכמה מלאה, אבל זה נראה לי לא מתאים לאף אחת משתי הקטגוריות). האם לצורך ההצבעה משנה גודל הדירה של הדייר? כלומר האם מי שברשותו דירה גדולה יותר, יש לו משקל יחסי רב יותר בהצבעה? ואם יש מישהו שיש לו שתי דירות בבניין, האם הקול שלו נחשב רק קול אחד או שניים לצורך העניין? 2. אם אני רוצה למכור את הדירה, ומבצעת את העיסקה, ורק לאחריה כל העניין מתעורר לחיים אחרי שנתיים של "תרדמת", האם יש לי איזושהיא מחויבות כלפי הקונה (הדירה שלי בקומה ראשונה ואין לנזק בגג השפעה ישירה על איכות החיים בדירה). — האם זה משנה אם העניין מתעורר לחיים שבועיים, חודשיים, שנה או שנתיים, לאחר מימוש העיסקה? 3. אם סיפרתי למתווך (בעל פה, אין לי הוכחה בכתב), ולא היה לי קשר ישיר עם הקונה עד מועד חתימת החוזה, והוא לא שאל כלום בנושא, על מי האחריות במידה ולאחר המכירה העניין עולה לדיון (וכזכור- מדברים על הגג כבר שנים, וטרם התקבלה החלטה)? אגב: הסתבר בדיעבד שגם דברים טובים על הדירה לא היו ידועים לקונה, וכנראה המתווך לא ייחס להם חשיבות רבה לגבי תמחור הנכס. 3ב, האם ניתן לקבוע כי הקונה התרשל בבדיקת הנכס (בחוזה כתוב כי בדק את הנכס ומצא אותו מתאים ומוותר על כל זכות שבחוק, ומנגד בעל הנכס צריך להשאירו נקי ועם כל מה שהותקן בו על מנת להישאר בו באופן קבוע). יש לזכור כי הקונה הוא גם זה שייהנה משיפור הנכס במידה ויבוצע השיפוץ. 4. אם באסיפת דיירים לפני שנתיים נדונה הצעת מחיר מסויימת, ואילו אחרי שמכרתי, נודע לי משכנים כי כנראה השיפוץ הנחוץ צריך להיות יותר נרחב (כלומר – לא רק את הרעפים צריך להחליף אלא את כל המעקה שמסביב- מה שמכפיל את העלויות). לא ידעתי על זה קודם, והמידע החדש הגיע אלי אחרי שהדירה אינה שלי. האם ל"תוספת" הזאת יש קשר אלי, המוכרת? או שרק למה שהיה ידוע לפני כן, יש רלבנטיות, לצורך הדיון המשפטי? רוב תודות על התשובה. 

תשובה: תפורסם בהמשך.

הדפס דף זה הדפס דף זה

התגובות סגורות.