מה גובה דמי השכירות שמשלם דייר מוגן (בדירה או בעסק)?

חוק הגנת הדייר מבחין בין דמי שכירות עבור דירת מגורים ובין דמי שכירות עבור עסק.

דמי שכירות מוגנת בדירה

דמי השכירות בדירה נקבעים על פי גודלה (כלומר – מספר החדרים שיש בדירה). דמי השכירות היסודיים הם אלה ששילם הדייר לפני כניסת התקנות לתוקף, והם מתעדכנים אחת לתקופה ב"תקנות משנות" הקובעות בכמה יעלו דמי השכירות היסודיים. התקנות קובעות את תקרת דמי השכירות, ועל בעל הבית נאסר לגבות סכומים גבוהים מעבר לסכום שנקבע בתקנות.

דייר ששילם דמי מפתח עבור הנכס, זכאי להפחתת שליש מכל עלייה בדמי השכירות במשך 15 השנים הראשונות, החל מפרסום התקנות המשנות.

דמי השכירות החדשים שנקבעו ייגבו על ידי בעל הבית רק לאחר שמסר לדייר המוגן בכתב הודעת דרישה על גובה סכום דמי השכירות.

דמי שכירות מוגנת בעסק

הגדרתו של בית עסק בחוק היא – כל נכס שאינו למגורים. דמי השכירות במקרה זה ייקבעו בין בעל הבית לדייר השוכר.

דמי השכירות המרביים נקבעו כדמי השכירות ששולמו לפני תאריך 1/1/83 בתוספת 300 אחוז. סכומים אלה מתעדכנים כל שנה, בהתאם לעליית המדד.

שוכר בעסק ששילם דמי מפתח, זכאי להפחתה של רבע מכל עליה בדמי השכירות למשך 8 שנים מהיום שבו החלה השכירות.

כמו כן, נקבעו בתקנות סוגי עסקים שעליהם לא חלה הגבלת דמי השכירות המרביים, בהם: עסקי ביטוח, בנקים, עסקי ייבוא וייצוא, עסק לעבודות בניין, קולנוע, עסק המושכר לממשלה או לרשות מקומית, עסק של בעל מקצוע חופשי וכו'. לגבי עסקים אלה, בית הדין לשכירות הוא שקובע את דמי השכירות המקסימליים.

לשאלות ותשובות בנושא מאמר זה 

הדפס דף זה הדפס דף זה
הפוסט הזה פורסם בקטגוריה דיירים מוגנים, דמי מפתח ושכירות.‏ קישור ישיר לפוסט.

התגובות סגורות.