תקנון בית משותף

1. כללי

2. הסוגיות העיקריות בהם מטפל התקנון.

3. תיקון התקנון

 

 

1. כללי

 

הסמכויות הקשורות בניהול הבית המשותף מוסדרות במסמך הקרוי תקנון.

תקנון הבית המשותף נרשם עם רישומו של הבית המשותף ומהווה (יחד עם הוראות חוק המקרקעין) את הבסיס המשפטי לזכויותיהם וחובותיהם של בעלי הדירות שבבנין. התקנון כולל הוראות בדבר הסוגיות העיקריות בניהול בתים משותפים (ראה סעיף 2 להלן).

הצורך בכללי התנהגות בבתים משותפים נובע מהשותפות הקיימת בין בעלי הדירות בשטחים המשותפים. כל דירה כשלעצמה רשומה בדרך כלל באופן עצמאי אולם חלקי בנין כגון מעלית, לובי ומדרגות הם בבעלות משותפת של כל בעלי הדירות (למעט מקרים חריגים).

 

2. הסוגיות העיקריות בהם מטפל התקנון

 

הסוגיות העיקריות בהם עוסק התקנון הן :

א. ביצוע אחזקה שוטפת ותיקונים וחלוקת נטל התשלומים בגין אחזקה שוטפת.

ב. נושא אחוזי הבניה ואפשרויות לבניה נוספת.

ג. אופי השימוש ברכוש המשותף (למשל בגינה, במרתף, בקומת ביניים, בקיר החיצוני של הבנין).

ד. צורת קבלת ההחלטות על ידי הדיירים.

ה. מינוי נציגות הבית המשותף ותפקידי הנציגות.

ו. זכויות וחובות של בעלי הזכויות בבית.

ז. שיעור החלקים ברכוש המשותף הצמודים לכל דירה.

 

 

3. תיקון התקנון

 

ניתן לשנות את הוראות התקנון ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם.

 

למרות זאת, אין לקבוע או לשנות בתקנון זכויות של בעלי דירות או להטיל עליהם חובות או תשלומים שלא מוסדרים בחוק המקרקעין ללא הסכמתם.

כמו כן אין לקבוע הצמדה של חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית אלא בהסכמת כל בעלי הדירות.

לשאלות ותשובות בנושא מאמר זה

הדפס דף זה הדפס דף זה
הפוסט הזה פורסם בקטגוריה בתים משותפים.‏ קישור ישיר לפוסט.

התגובות סגורות.